מורן לבני / דרכינו |
דרכיינו נפרדות ואין סיכויי להשאר
קרוב אל ליבך, רחוק וכואב
לא תדע לעולם מה רציתי לספר.
אשתוק לעד ואכבה את הנר.
וכשאסע רחוק מכאן ואעמוד על שפת הים,
אפזר כל דקה מזיכרון שקיים,
אשטוף את גופי מזיעת גופך שנותר
ואלחש את שמך, בלחישה אחת קטנה,
שתמתיק את האויר העומד כפי דמותך.
והלילה שיגמר יקחני שוב אל דרכי,
כה רחוקה אני ממך
ולאן פניי מועדות, זאת לא אדע...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|