[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







בועז צבר
/
הבדיחה של אלוהים

היום שאני רוצה לספר עליו, התחיל מהבוקר ברגל שמאל. קמתי,
כרגיל באיחור, הצצתי דרך החלון וראיתי את שמי ברלין אפורים
כפיח. גררתי את עצמי מהמיטה לשירותים לשטוף פנים וראיתי את אחי
הקטן יוליוס, שכבר היה לבוש ומאורגן לבית הספר, יושב לאכול את
ארוחת בוקר.  בדרך עוד שמעתי את אמא צועקת "למה את תמיד חייבת
לקום ברגע האחרון, למה את לא יכולה להשכים קום כמו אחייך
הקטן". רציתי לבעוט בשניהם אבל החלטתי להתעלם, אין לי כוח
להטפות מוסר שלה על הבוקר,  מאז שאבא נפטר, היא לא מפסיקה לשגע
לי את השכל. סיימתי להתארגן במהירות ויצאתי בריצה לבית הספר.
מזל שלקחתי את המעיל הכבד, כי היה בחוץ קור כלבים וכמובן ברגע
שהוצאתי את האף התחיל לרדת גשם.
הגעתי לבית ספר מותשת ורטובה במקצת וראיתי את המורה מתקרבת
לכיוון הכיתה, מיהרתי לכיתה והספקתי להיכנס שנייה לפניה. בדרך
למקום שלי, עוד הספקתי לחטוף בעיטה קטנה מיאן ואחר כך גם מהנס,
שני החארות האלה חושבים שאם ההורים שלהם קצינים בצבא אז מותר
להם לעשות הכול. המורה נכנסה ואחרי שנזפה בי על האיחור הרגיל
שלי, בישרה לנו שבמקום השיעור הרגיל אחר הצהריים יהיה שיעור
חשוב מאוד עם קצין בכיר בצבא. אני לא יודעת מה עוד היא אמרה
בשיעור וכול הבוקר  בכלל, כי מהרגע ששמעתי את זה הייתי
בהיסטריה. אמא כמעט כל יום תופסת את אחי ואותי ומזהירה אותנו
ששום דבר טוב לא יכול לצמוח מפגישה עם אנשי צבא. היא אמרה שאם
רואים אותם מתקרבים צריך לעבור לצד השני ואפילו להסתתר ולחכות
עד שיעברו. הדבר היחידי שהיה טוב בכל הבוקר הזה הוא שבגלל הלחץ
אפילו לא שמתי לב להקנטות הרגילות של יאן והנס.
בשעה אחת בדיוק שמענו דפיקות מגפיים ומיד אחר כך נכנס הקצין.
הוא היה לבוש במדי צבא שחורים מגוהצים עם כל מיני סמלים
מפחידים על החזה, מגפיים שחורות ואחז מקל עץ דק בידו. הוא דפק
עם מקל העץ על השולחן ואמר "שמי אדולף ואני הולך ללמד אתכם
היום על תורת הגזע". הוא תלה כל מיני פלקטים על הלוח, התבונן
בכיתה ואז הצביע עם המקל לעברי ואמר "את בואי הנה". קמתי
וניגשתי  עליו ונעמדתי על ידו רועדת. הנס ניסה להגיד משהו אבל
מכה על ידו ממקל העץ של הקצין השתיקה אותו, והקצין אמר "מי
שידבר בלי רשות יחטוף" ואז פנה להנס שהיה עם דמעות בעיניים
ואמר "תפסיק ליילל כמו כלב יהודי ותתנהג כמו גרמני אמיתי". מה
שהתרחש אחר כך לא ממש זכור לי אני רק זוכרת שהוא הראה כל מיני
פלקטים על תורת הגזע והצביע בהתאם על החלקים המתאימים בגופי
שיער, אף, עצמות לחיים, שפתיים וסנטר. הוא הראה לכיתה מה ההבדל
בין יהודי בזוי לארי אמיתי. אחרי שסיים ולפני שבא לצאת מהכיתה
לא התאפקתי ומלמלתי "במחילה מכבודך אדוני הקצין, אבל אני
יהודייה".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם כל אישה
עשירית מותקפת
בידי בן זוגה,
איך המשטרה
עדיין לא תפסה
את הבן זוגה
הזה?


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/3/05 19:34
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
בועז צבר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה