רמזים פתאום הפכו לי
אותות מאוד ברורים
כרוח המבשר את
פרידת העגורים

הלובן בעיניים
שהפך פתאום אפור
עכשיו אני יודע
היה לובן של כפור

שוטף הגעגוע
ורק ממחשבה
עוד לא רוצה לפסוע
אל המדור הבא

תמונה בראש עוברת
עמה דקירה בלב
הצעד הוא נכון אך
יביא עמו כאב

כמה עכשיו לפתע
פשוטים הם הדברים
קשה אבל לחשוב שוב
על פרידת העגורים

ידעתי, הן ודאי
לנצח לא יישארו
מלובן כפור אל ארץ ירק טוב
הם יעברו

קשה הנו הרגע
אבל כעת מוסכם:
יבוא היום ואנוכי
אפרוש כנף איתם