שלכת סתם בעונה אביבית
מבשרת פרידה במעין גזרה טורדנית
בין זוגות צעירים לזקנים בתלמים
שנפשם נמסרה הישר למרומים
כי האל את גזע חייהם החליט להפסיק

שלכת הופכת לגשם סתם בעונה אביבית
היא מביטה עם דמעה חולמנית
על אביר שעוזב וליבו לקרב
היא בוכייה הגשם מתחזק

טיפותיו הופכות לברד
ברד שמכה בחוזקה על גג בית של משפחה ענייה
כל רכושה ארבע קירות מעץ האלה
הבית לברד לא יכל כל קירותיו קרסו
המשפחה אל הרחוב נזרקה
התנתקה מעוד חלום חזרה לשגרה השחורה

הברד הופך לשלג כבד ככה סתם בעונה אביבת
אחות גדולה שלה שניי אחים יתומים מהורים
מנסה לצלוח דרכה להאכיל הבנים
השלג ליבו כקרח לא ימס ליבו לא יתמוגג
מכניע האחות שרגליה לא סוחבות
אבל ליבה ממשיך לפעום

רק תפילת ילד קטן שהחליט ככה סתם
לנשוא פניו אל האל שיוציא השמש
למען אימו החולה אולי בהם הברכה
האל את תפילתו נשא וקרניה זרחו בחוזקה

סתם שמש בעונה אביבית  החזירה
זוגות לחיים חדשים גם בית חדש נבנה
וילדה שרגליה נשאוה שוב
הצילה עונה אביבית שהייתה על סוף אבוד
מתפילה קטנה לאל שהיה קשוב