לפעמים אני רוצה להכריח אותך להסתכל עליי,
לראות את היצירה הקטנה שלך שבעיצובה השקעת כל כך הרבה.
הנה זה בסדר, בדיוק כמו שרצית, ממש כאילו לפי הזמנה...
עכשיו זה מספיק כדי שיהיה לך טוב, וסוף סוף תוכל להיות מאושר?
עכשיו, כשחתכתי את עורי והנשל מונח תחת רגליך שיהיה לך נוח
לדרוך על האדמה,
כשצבע עיניי דהוי מספיק כדי שלא תסתנוור ותרגיש חלש או מאויים,
עכשיו כשאוזניי חרשות כלפי כל צליל אחר מלבד קולך,
וליבי פועם בקצב איטי כל כך - כמעט בלתי מורגש כדי לא
להפריע את שנתך, תוכל להיות מאושר?
עכשיו כשהצחוק והדמעות חנוקים עמוק בפנים ומפחדים לצאת החוצה
כדי לא לשנות את שיגרתך,
עכשיו שנשאר רק כלי ריק שתוכל למלא אותו לפי הסדר בדברים שאתה
אוהב ולצבוע אותו צבעים שאתה אוהב,
עכשיו תוכל להיות מאושר? |
