או ילדה או ילדה,
אל תתחילי לבכות.
הזמן יחלוף,
יתייבשו הדמעות.

הניצוץ בעינייך,
הוא ישוב, את תראי.
עוד תהיי מאושרת,
לימים, תהיי.

האמיני ילדה,
האמיני לי,
עוד תהיי מאושרת,
את תראי.

החיוך על שפתייך,
עוד יבוא, יעלה.
מבטך התמים,
לימים, יראה.

את שואלת יותר מדיי,
רוצה לדעת.
סיפור חיי,
האם את שומעת?

כמו לוליין בקרקס,
כך חייך תלויים.
מתמלאים בכאב,
וגוונים אפורים.

הוי ילדה, את שומעת?
עוד יבואו ימים,
את תהיי מאושרת,
יחזרו הצבעים.

את תשירי לי שיר,
ואשמע את צחוקך,
את תהיי מאושרת,
שוב אראה חיוכך.

בואי ילדה,
שבי לצידי.
אשיר לך שירים,
אכתוב מילים בעצמי.

האמיני ילדה,
האמיני לי,
עוד תהיי מאושרת,
את תראי.

הזמן כמו הרוח,
חולף לו מהר,
ויחד איתו,
הכאב עובר.

וגם אם העולם,
יצבע בשחור ולבן,
את עוד תרקדי,
בצבעי ארגמן.

האמיני ילדה,
האמיני לי,
עוד תהיי מאושרת,
את תראי.

תני לי יד ונלך,
רחוק מכאן,
אם תרצי גם אבטיח
שאתן לך זמן.

תעשי מה שטוב לך,
הקשיבי לליבך,
אם תרצי גם אבטיח,
אני כאן - לצידך.