מדן נריה / דואט בשלשה |
כיווצתי שפתיי וחיקיתי את להגה;
הדואט נמשך עד אשר פסקה תגובתה
יצאתי למרפסת לברר מדוע שבתה שירתה.
בראותה אותי היא פרשה כנפיה וחגה
לענף שעליו המתין בערגה בן זוגה;
הבנתי שהשלתי את עצמי כל העת
בעוד השניים שרים דואט.
לפתע נשמעה מעבר לדלת המייתה של צוצלת
נשכחה מלבי הבולבולית, ושאלתי את הנוחלת:
"שלום יקירה! רוצה לשיר דואט?".
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|