אני מקווה שאני לא אהיה
הבחורה שבאה נפגשת והולכת,
אני רוצה להיות מישהי שנשארת.
מישהי שעושה אפקט ענק,
כזה שאנשים הולכים
כמה צעדים לאחור
מהדף העוצמות שלה.

אני רוצה שהוא ירגיש את האנרגיות שלי
ושהן יעזרו לי להרשים אותו עד כדי התאהבות.
לא זמנית כזו של לילה וזיעה משותפת.
אלא כזו של נשיקות קטנות שנגמעות מכוס שפתיו,
מרוב אהבה ותשוקה ואונים מלאים,
אהבה אמיתית כזאת.

לא סטוצים חפוזים
במכונית בסוף פארק
וכל הבולשיט הזמני הזה.
אהבה ממש, מחויבות עניינים,
אהבה שתי טבעות התחייבות,
חבר לחיים.

אני צמאה לגלגולים האלו,
אין לי סבלנות להיסחף שוב
לענייני התשוקה שלי,
אני לא אוכלת סדיר, מקיאה שוב ושוב.
מרגישה גושים כבירים של משהו בגרון
אולי הבדידות תפסה מקום בצוואר שלי.
אני מרזה מבחוץ משמינה מבפנים.
מרגישה איך אני והאנרגיות שלי
מכבידים על העולם
בחוסר התכלית שלנו,

עייף כבד עצוב ולבד