צהריים פסטורליים, השמש זורחת, ציפורים מצייצות, ופתאום,
נופלים השמיים.
חסאן נוהג כבר כמעט יומיים רצוף, והקפה בוץ ה-17 מתפוגג
בעורקיו כשהוא מנמנם על ההגה של הMAC 5,600 הצהובה שלו, נוהג
בפעם המי יודע כמה חזרה מהשוק הסיטונאי למרכז שיווק הירק של
דליית אל כרמל, ופתאום, נופלים עליו השמיים. הMAC שוקלת עכשיו,
עם חסאן בקבינה וטריילר אחד ריק, יותר מחמש וחצי טונות. אפילו
במהירות עירונית, לא מרגישים מעל המתלים המאסיביים כשאנוש
שברירי ששוקל למטה מ-70 קילו מאבד את הצלם שקיבל מאלוהיו מתחת
ל-7 זוגות גלגלים.
ופתאום, אין שמיים.
לפני רגע יצאת מהפיצוציה עם קופסה חדשה של סיגריות ("העישון
מקצר את החיים ומשחיר את הריאות!" כתוב עליהן, בשחור) ופתאום
אתה בתוך מערה, שט בסירה על נהר עם ספן עתיק ועגמומי, והכל
מסביב מלא שדיים. ככה הסט של "משמר המפרץ" היה נראה אם חווה לא
היתה מתפתה לתפוח ההוא. בלונדיניות רצות בכל מקום, בלי סיבה,
דדיהן מתנופפים ומקפצצים בשובבות אין קץ.
כשמגיעים לחוף הספק העתיק והעגמומי רק מחווה בידו, ואתה צועד
בין טורי בלונדיניות צחורות שיניים ומשופצות שדיים שנפערות
אליך כים סוף אל משה, מותירות לך רק כיוון אחד ללכת בו. בלי
לבטים, בלי שאלות.
כס מלכים מפואר, חוויות שמימיות, כל החרא.
חאסן, ראשו בין ידיו, בטוח שאלוהים לא איתו. הוא במעצר כבר
יומיים, והוא מזמן איבד תחושה של זמן. הוא בטוח שהכל נגמר,
שהוא בגהינום.
אבל עדיין לא.
עדיין לא.
אתה לא יודע בדיוק מתי אתה מת.
בערך כמו לשכב במיטה, לתת לעייפות לתפוס אותך, ופתאום אתה
במקום אחר, בחלום.
הגבול דק ואינסופי, וחולפים אותו לפני שמספיקים להרגיש.
ומה יש בצד השני?
אם אספר לך, אצטרך להרוג אותך.
הייתי אתמול בסרט פורנו.
לא השתתפתי, רק עמדתי על הסט. זה היה מטורף לגמרי, הארד קור
אמיתי.
כשעוזר ההפקה נכנס עם החתול הייתי בטוח שהוא חלק מהתפאורה,
ולקח לי זמן לעכל את זה שהוא שחקן ראשי. הוא צרח וצרח וצרח
והשתתק.
מדהים כמה אפשר להכיל. חרא נכנס ונכנס במנות מוגדלות, ומפעפע
החוצה לאט, ואף אחד לא מתפוצץ מזה. פשוט מקבלים את זה בצרחות
כמו חתול שמכיר כושי באופן שאלוהים לא התכוון אליו, וגם
כשמפסיקים לצרוח, אף אחד לא טורח לברר אם אתה חי או מת עד שהוא
גומר והבמאי צועק קאט.
והמוות משחרר?
חשבתי שכן. חשבתי כל מיני דברים. זה היה לפני שהבנתי שיש אנשים
בעולם הזה שישלמו כסף טוב כדי לראות בלונדינית עושה אהבה עם
גופה של חתול. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.