[שוב אותו חלום
   שוב אותה ילדה]
מישהו הושיב את הילדה
על ריצפת החלום שלי.

   [בסוף, עכבישששעיר וגדול
   יהלך חופשי על בטנה]

החלום משוטט על
ריצפת האמבט:
מישהו הושיב אותה
על ברכיו בכוח האהבה
היא לא בוכה, לא
(אולי רק יבבה)
כי מה שיקרה אחר כך
"טראח, טראח!"
הוא ענק בשבילה,
זה בולט וברור
משליט סדר חדש בחדר

   [לא צריך קונדום, כן צריך קונדום
   אני מתלבטת בחלום]

זו לא הילדה ההיא
עם ה"מקרה"?
לא, זו עוד ילדה
עם מקרה משלה,
מה לי ולה ולעכביששעיר
שמהלך כאב על בטנה

   [ואולי זהו סימן-זיהוי למקרה מנוענע נוסף
   באכסניית 'המקרים' של החלומות שלי]

אבל זו כן אותה ילדה
הלא-אשמה
לטענתה
יודעת כבר אל"ף-בי"ת בעל פה
הוא מבקש שתתן לו,
מאל"ף עד ת"ף,
ובחזרה
היא לא תתבלבל, היא
לא. ואם תתבלבל,
היא תקבל

  [טיפות דם סודיות-זעירות-מתעופפות
  בהיסח הדעת כמו חריונים של יונים]

והיא מצידה, רק
לצאת, לשחק!
אך מי שמחליט
שאין יוצא
ומה נכנס
ומי ישנו, לרשותו,
וב"מקרה" זה
ישנה ילדה רעה
לטיפול
נמרץ.

   [הייתי במרחק נגיעה,
   יכולתי להישבע]

והיא, איך תוכיח לו את חפותה

   [החלום עובר למערכה שנייה]
כשה"נשמה-כפרה" תתכנס
עם הזמן ודאי
תכנס
כנס
תתנוסס
על ראש התורן
משם אולי תקפוץ
(ואולי לא)
לזרועות
של הבאים -
לחיים.

צלצול הנייד, כמו
חץ בלב אי-הסדר,
"בואי לארוחת-בוקר."
שמש חורפית מצוחצחת
אני לא מצוברחת, לא
מצוברחת
מקלחת קולחת
לוקחת תיק וכובע -
ולהבלטת האישיות, שפתון.
הרחוב צוהל אליי פזמון:
'היום אני יפה,
אני יפה היום'
נשיקות פתיחה לפי התור -
חבורה זורחת ברוח-ים קלילה
פותחים בארוחה על הגזוזטרה
ביציית שתי-עיניים הפוכה
לחם שיפון וסלט פוסט-מודרניסטי
אוכלים בפה סגור
צוחקים בפה מלא
על פרטים חסויים
באופן גלוי

   [מגרדים אך מעט בקליפות
   והגלעין נותר גלמוד על הצלחת -
   ללא בשר-הזית...]

והבדיחות קלות
בדעה גסה.
מעלים אפשרויות
נוגעים באוונגארד

   [אנחנו בני-תרבות, אנחנו,
   בני מעמד
   אחד -
   יש
   סדר
   בעדר]

אחרי הקפה יעפיץ היין,
"קברנה או מרלו?"
מה אכפת לשבת, היא תימתח
בעצלתיים
כשאפתח עיתון בעמוד אחרון,
ידיעה קצרה:
בת ארבע נאנסה במשך חודשים ספורים, על ידי דודה, נמצאה על
ריצפת האמבט בלי רוח, הדוד היה תחת השפעת...
טה טה - טה טה טה - טה טה.
[עכבישעיר טווה קורים, סופר חודשים, סופר מיקרים, נקודה.]

עוד סיגריה ווינסטון לייט,
כואבת לי הבטן, אכלתי יותר מדי
סה לה וי, לחיים!