משהו אצלה בטח לא בסדר, זה בדוק.
אם לא, אז איך זה שתמיד באמצע פתאום נגמר לה הכוח,
פתאום היא נופלת ונופלת ונופלת, ואין מי שיחזיק.
וזה לא שהיא לא משתדלת,
תמיד מנמיכה ציפיות בהתחלה, נזהרת לא להשקיע הכל.
אבל כל פעם מחדש היא מופתעת לגלות,
שכבר אין לה מה לתת, ונמאס לה משיגרה,
ובכלל, אם הוא כל כך רוצה שגם הוא יעשה משהו בשבילה.
ובסוף, נו זה די ברור, תמיד היא מחליטה שזהו, צריך להפסיק,
אם היא באמת רוצה להרגיש חופשייה.
אבל במקום החופש יש רק כאב והרגשה גדולה של לבד,
ולאט לאט היא תתחיל להתגעגע לשיחות שהיו, לקול שידע לחבק
ותדע שגם אותו, היא הצליחה לפספס. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.