מהלבד שלי, הכל מתחיל.
הלבד שלי, תחפושות משיל.
לפנות בוקר, באיזה יום ראשון,
התסכול היכה בי, לא יכולתי לישון.
נשארתי בלתי מובן, מן עוף מוזר,
איזה חולה רוח, בעולם בו הספק גר.
ספק מעצבן, ספק מעליב,
ספק שאת דעתי הצליח להגניב.
היא אמרה שאני מצחיק, היא אמרה שאני חכם,
אבל קצת אמונה, ופתאום אני התם.
זה עורר בי עצבים, זה עורר בי Rage,
אז החלטתי לבוא, ולכתוב על זה ב-Stage...