שלושים סכינים מפלסטיק עולים ארבע תשעים ותשע בסופר.
זה הרס לי את היום! אבע תשעים ותשע!! למה לא לקרוא לילד בשמו?
חמישה שקלים, חמישה, לא ארבע תשעים ותשע, חמישה!
נותנים מטבע של חמישה שקלים לקופאית והיא לא תחזיר אגורה עודף,
זה נשאר חמישה שקלים, ח-מ-י-ש-ה!
אז חטפתי חבילה בכעס והמשכתי להסתובב ברחבי הסופר והמשכתי את
הקניות שלי. לא ממש היה לי מה לקנות, אבל רציתי לאסוף עוד
דברים ככה שבסוף יסתדר שהקופאית תחזיר לי עודף על הסכינים.
כן, בדיוק! אלה הן המטרות שלי בחיים; לדאוג שהקופאית תחזיר לי
עודף על חבילת סכיני פלסטיק. בדיוק. יש לכם בעיה עם זה? משהו
לא בסדר עם זה שכל תכלית החיים שלי מסתובבים סביב אגורה וסכיני
פלסטיק?
הגעתי למחלקת הקצב. כל הפרות והתרנגולות השחוטות שם אמורות
לגרום לי הנאה? או לגרום לי לרצות לקנות בשר? או שזה איזה
תרגיל שהשיגו הצמחונים כדי להגעיל אנשים ושהם לא יקנו יותר
חיות מתות?
עברתי מהר מהר אל המקרר. אולי בין שלוש מאות סוגי החלב
והיוגורט שיש היום אמצא משהו שיגרום לקופאית להחזיר לי עודף.
יוטבתה, טרה, תנובה, שטראוס, טנה נוגה וכל דבר אחר. הכל אותו
חלב, בעצם, בטח בא מהפרה השחוטה שאצל הקצב.
אני לא תמימה, אני יודעת מה הולך שם. הפרה המסכנה נחלבת עד
הטיפה האחרונה, ואז שולחים אותה לאיזה מפעל מלא תאילנדים
מסכנים שמתעללים בהם לא פחות מהפרות ושם רוצחים אותם בדם קר.
והתרנגולות, אותו קטע. להטיל להטיל להטיל, ולא רק שלוקחים להם
את התינוקות, וגם אותם אחר כך הורגים, רוצחים את התרנגולת בטקס
שלם ועוד לפעמים היא נשארת בחיים בלי ראש....
טוב, נוותר על חלב, וגם על ביצים, גם על שניצל לא בא לי.
אין ממש מה לקנות בסופר, האמת, וכפי שכבר הבנתם אני בן אדם
מאוד מאוד שמח.... בייחוד כשאני בסופר.
בכל מקרה כנראה שעכשיו הקופאית נצחה. הסכינים לא יעלו לי ארבע
תשעים ותשע אלא חמש! חמש! חמישה שקלים!!!!!!!!!
שלמתי, ארזתי, הלכתי.
אולי זה עלה לי אגורה יותר ממה שכתוב, אבל לפחות סכינים יש לי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.