בואי נעוף, נעוף מכאן
אל מקום שאין בו זמן...
ושם ניקח רגע אחד שלנו ביחד
ושם נאהב רגע אחד מושלם לנצח...

בואי נעוף, נעוף מכאן
אל מקום שאין בו זמן...
ושם נוכל לבחור מה שנרצה, לנצח הוא לא ישתנה
ושם נוכל להיות אחד באושר בלי להתאמץ...

בואי איתי, נעוף לשם
הראי לי דרכי אליך גם
ואז אבין - שאותך רציתי בחיים...

בואי נחזור, נחזור לכאן
אל המקום בו בילינו זמן
כי כאן אהבנו, אהבנו באמת, בין רגע כואב ליפהפה
כי כאן נלחמנו על אושר משותף, וכאן נזכה בו שוב אם רק תושיטי
לי יד...

בואי ניצור, ניצור לבד, רגע שעוד לא היה לאף אחד
ועוד אחד
ועוד אחד...

ואז אבין שאותך רציתי בחיים...
אבין באמת, לא לחפש דברים רחוקים
הכל כאן...

בואי נלך, נשכב לבד
במקום בלי אף אחד...
ושם נגיד את כל האמת שלנו מבתוך הלב
ושם נוריד את כל המסכות ששמנו מפני הכאב...

אז בואי נעוף...
דרך הזמן והחיים...
דרך אושר וקשיים...
יד ביד...

הגרסה הכי לא מושקעת בעולם, בין השאר בגלל שהוא עדיין בתהליכי
בנייה...
אבל סתם רציתי לדעת מה אתם חושבים בכלליות...

נכתב לכל מי שאי פעם התייאש ממערכת יחסים שהייתה בה המון אהבה
אבל האושר היה ממלא רגעים שהיו טעונים בו, ולא היה מרוח על פני
הזמן... אל תתייאשו... חזרו אל אהוב לבכם...
הכל אפשרי...
אחרת לא היינו חיים...



מוקדש לאורלי פריד
שנתנה לי השראה לסיום של השיר, ולכותרת...
מי יתן ותפרשי כנפיים, ותהיי חופשיה ולא עוד בודדה...