נחירייך התרחבו להם
בין משב רוח אחד למשנהו
כשחלפנו במעבה הבוסתן

כשנכנסנו למבוך פתע
מעדתי לתוך חייך
נצמדתי לעינייך איבדתי נשימה

עשינו דרך ארוכה איש איש בדרכו
פקחנו עיניים מבינות יודעות
רעדנו עם האדמה לכיוון הנכון

השקפנו לעבר בורוד
מהכיוון הנגדי של העדשות
הצבע כל כך אותנטי וצועק
בגוונים מזוויעים

ניבטו אלינו חברים
שכוחים צעירים כשהיו
רק אנו הפלגנו מהם
פניהם כוסו בקצף מלוח

ואנו פה מחייכים
מתעלמים שוכחים
מהפסגה משירים מבט
לשחקים  
היזהרו בדרכים אל הכוכבים.