|
אני נרקבת מכעס ותסכול והכל בגללך. איך את ישנה בלילה בכלל?
איך את מסוגלת אחרי הכל לשכב במיטה שלך לעצום עיניים ולהירדם
לא מגיע לך בכלל. לא לישון לא לשמוח לא אותי.
בעצם
כן
תסתכלי
איך אני צורחת מעצבים בוכה מכאב
איך הכל מתפרק לי
זורקת את המפתחות על הקיר את הטלפון על הרצפה
ת ס ת כ ל י ע ל י י
לוקחת את כל השנים שלנו ביחד ושורפת אותם יחד עם כל
המכתבים והתמונות
אבל את בכל מקום את
מתחת לעור ואני פורצת בבכי מחדש כי אין לי מושג איך להוציא
אותך משם ואני מפחדת שלנצח תישארי שם ותמשיכי לעשות את מה שאת
עושה כבר שש שנים
ואני כלכך מפחדת שאני אף פעם לא אהיה מאושרת
תסתכלי עליי. תרחמי. תחבקי אותי.
את מסתכלת ואני אפילו לא מפחידה אותך. את רק שותקת ולי בא
לחנוק אותך
מרוב אהבה אלייך
מרוב כאב
אני אשתגע.
קיץ צהוב וחורף קפוא. לב שבור ושוקו חם. השיר שהיה שלנו ואוטו
מלא שתיקה. אנשים שפעם היו חברים. ההוא ששבר לך את הלב. ההוא
ששבר את שלי. שונאות אותם. הבית שלך ריק ומלא בחום שנעלם עם
השנים. הבית שלי פשוט... לא חשוב. חברים שלי הם לא חברים שלך.
כואב לי. נעלמות לי המילים כשאת לא לידי. ואת אוהבת כל כך
לברוח.
ממקום רגוע וכנה אני אומרת לך באמת ובתמים שאני מאמינה ששומדבר
לא יעביר את כמות הכעס והשנאה שצברתי לך. הגבול כל כך דק.
ואני... אני כלכך אבודה בלעדייך.
אני אוהבת אותך. רק תסתכלי עליי ותראי כמה אני אוהבת אותך
לעזאזל.
במקום לנסות להעלים הכל, רק ת ס ת כ ל י. |
|
|
עכשיו ברגע זה
ממש כרגע אין לי
רעיונות, אבל אם
תבואו אלי אח"כ
תראו איזה
חידודים והלצות
אני מביא לכם.
ההוא ממקודם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.