|
שם בין צמחיה / אל מול הרים של אשליה / שם בזולה מזמרים / שעות
של צוף ושקט מרגישים את אלוהים / הוא פוקח ממצמץ ושוב שוקט אל
הגלים.
פזמון
כל היום מעשנים וישנים /
כל היום מטפסים על העצים / כל שניה עם חול בין הרגליים /
והשמש שוב צוללת בעיינים.
בית ב
ושם אני יושב אל מול הואן חושב צולל /
לאט לאט קולט את קרני השמש מלטף /
שם בוערת התשוקה משלהבת בעייני נערה יפה / בצל יושבת מלקטת שוב
זרדים ונעלמת בשיחים.
גשר
נקודה בין נקודה לאט לאט אל מול העדן /
מנשק את השמיים ויורד מגשם של דמעות לטיפות של מציאות מנחמת
בזרועות שלט כובלת.
בית ג
נכבית אל מול ים של דמדומי הזיות מתוקות מגולגלות /
ושוב עשן אל מול עיינים מתמסטל לתוך צללית כתומה.
|
|
|
"אני בתור!"
המשפט שהתחיל את
הכל.
צפרדע פיחושית
לא מבינה למה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.