עודד עוז / קדיש |
לחפצים שלא חלקו את הווייתם עימך,
לימים שלא אחזת בידך הקמוצה,
לפנים שלא תכיר.
לכל מתגעגע אני,
הכל.
נושף את עפר היום
על חללים לא לי,
שוטח מילים בפני
אפרכסות נעלמות,
מפאר את שתיקת המחר
ונדום בשירתי שלי.
שב ועורך מבוקר לבוקר
את פרקי חייך על קירות לבנים
בורר רגעים מזוקקים משתיקות מפרכות
טוען את מוחי הרך,
ועוטה נשל מלכות.
"צייתן וכנוע תהיה, וחזק"
ובלבד שלא יפשפשו אצבעות ערלות
בעסיס אובדני.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|