שוכבת במיטה קוראת ספר ישן של סבא שלי, הספר ישן וצהוב, הדפים
מאובקים, כל דף מוציא עוד ענן אבק, אני מתחילה לנשום את האבק
הזה, אני יכולה להרגיש איך הוא מגיע לי לריאות, אוי לא, שוב
פעם זה, השרירים מתכווצים, קשה לי לנשום, אני לוקחת נשימה
ארוכה, לא נכנס אויר, מתחילה להשתעל. איפה המשאף? איפה הוא?
אוף! נמאס לי מעצמי, איפה שמתי אותו? לעזאזל. אין לי אויר מה
אני עושה עכשיו, לא רק לא זה אני נכנסת ללחץ, איפה המשאף הזה??
נמאס לי כבר אני לא מוצאת כאן כלום, אני שונאת את עצמי! איזה
בלגן יש לי פה למה אני לא שמה דברים במקום? עצלנית, זה מה שאת
סתם עצלנית, איפה הוא יכול להיות? טוב אני אקח את של יעל...
סוף סוף, אויר!
נמאס לי, אני לא יכולה לחיות ככה יותר.. |
