אני נכנסת למכונית ונוסעת.
אני לא יודעת לאן, זה בדרך כלל מוביל למקום שלי, אבל העיקר
לנסוע.
להיות מאחורי ההגה לשמוע גלגלגצ או איזה דיסק טוב ולנסוע.
רק אני.
לבדי.
הכי טוב לא?
ואז אני מגיעה למקום שלי, מקום מדהים בת"א, אפשר לראות משם
את כל העולם, אני אוהבת להיות שם,
זה מרגיע אותי. זה נותן לי נקודת פרספקטיבה חדשה על העולם שלי
מאיפה באתי ולאן אני הולכת.
ואני חוזרת למכונית, נוסעת הביתה חוזרת למציאות שלי ורק מחכה
לחזור שוב למכונית שלי, למציאות החילופית שלי, למקום שבו אני
אוכל להיות אני שוב,
לבד,
בשקט,
אני. |
