|
הפסקתי להשקות אותם.
כבר לא היה לי כוח.
עכשיו הם כל כך נבולים...
חסרי צבע...
מתים...
הרגתי אותם.
במכוון.
הם היו כל כך יפים...
וצבעוניים...
התחננו במלוא יופיים שאתן להם לחיות...
ואני, הרגתי אותם. |
|
|
- "סליחה, מה
השעה?"
- "מישה שוורץ.
בדיוק אתמול
תיקן לי את
השעון."
- "מה?"
- "אה. חשבתי
ששאלת 'מה
השען?'.
לא שומע טוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.