גרסה א'

רק אדמה יבשה
תוך מחשבה עבשה
דיסקיות שבורות תקועות באדמה
בה מולכים שליטי הדממה

להגיע אליה, אף אחד לא רוצה
אך מדי פעם מישהו את הגשר אליה חוצה
מי שמגיע, לעד נשאר שם
קורא לנצח נאום מגומגם

השמיים שם תמיד מדממים
בוכים על זכרונות עמומים
רבים מהם עוד לא בני עשרים
תושבי ארץ החיילים הנעדרים.


גרסה ב'

אין שם עצים
גם שיחים שם אינם
אפילו קוצים
לא משביעים רעבונם

עומדות מצבות
אך ללא הקבר
עומדות רעבות
מצפות מעצם שבר

מהו החטא
עליו נעלמים מן העולם?
להיות אך זכרון שקט
בעבר של כולם.