בשביל מוזר של נוזל סמיך
ואני בתוך הנוזל האדום
פוסעת כמו בסיוט
רק שהפעם לא אוכל להתעורר
וללכת אל מיטת אימי
שתאמר שלא היה זה אלא חלום.
חמלה אני מבקשת
אך להם לא נותרה חמלה בשבילי
לא עוד
גם אם רצו מאוד.
חמלתם נתונה לו,
השוכב חסר אונים, ולא מבין.
ולפתע ריחו המוכר של הנוזל המוזר
מכה באפי
ומכריע אותי לזכור שהוא הוא
זורם בעורקיי שלי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|