ואיך זה
מסך דק של אובך כתום
חוזר ומכסה
את זיכרונות נעוריך
כמה תמים היית
כמה חולם
איך ראית בעיני רוחך
משבים של אומץ ואמת פנימית
שמכים בפניך
ואתה מחייך
ואיך זה
שהכל השתנה לנגד עיניך
ותשוקה רדפה תשוקה
מבלי להסתיר ומבלי לשקר
כמה רצית שיהא אחרת
אותו שביל מאובק וחולי
שרק לך נועד, ולאחר לא
מצאת עצמך נעול
בקופסת עץ מגולפת היטב
ובחיים שאינם שלך
איך זה, תגיד לי
שהדקות שספרת חוזרות על עצמן
ולעד יחזרו?
ולמרות שראית ועדיין רואה אתה
את אותן העקבות שהשאירו נעליך,
איך זה
שאותו מסך דק של אובך כתום
חוזר ומכסה
את מה שנותר מחייך? |
