ענת יקירתי. אני כותב את האי-מייל הזה בנימה של "זאת הפעם
האחרונה שאנחנו מדברים" אך בידיעה ברורה כי כבר בשבוע הקרוב
בוודאי אאלץ לראות אותך יושבת על ברכיו של כל אדם אחר שהוא לא
אני באיזושהי מסיבה שאני חייב להיות בה וכולם יגדירו אותה
כמסיבה פיצוץ ואילו עבורי היא תהיה גיהינום.
ענת, את אומרת שאני לא יודע מה זאת אהבה ושאהבה זה משהו ששני
אנשים חולקים ביחד. אני הרי יודע שאת לא כל כך תמימה אז או שאת
מזלזלת באינטליגנציה שלי וחושבת שאפשר לספק אותי בתירוצים של
תיכוניסטיות או שאת פשוט נהנית לראות אותי סובל. בעצם, אנחנו
כבר יודעים שאת אוהבת לראות אותי סובל. אז מה השאלה כאן בעצם?
ענת. אל תגידי לי שזה בגלל שיש לך חבר. אני יודע שיוני זיין
אותך ואלי זיין אותך וליאור זיין אותך ושניר זיין אותך
בשירותים של ה"צ'יפופו" ויוסי ודניאל זיינו אותך ביחד אחד
מקדימה אחד בתחת ואפילו מצצת לשלומי באותו זמן ועם עמית לא רק
שהזדיינת אלא גם צירפת את שירי.
ענת, ראיתי את המאהבים שלך, הם אפילו לא כאלה יפים, האחד נראה
כמו חייזר, השני כמו שריד לגזע הניאדרטלים, השלישי כמו זומבי
וכל השאר נראו כמו מונגולים. מה יש בהם שאין בי?! מה לא בסדר
אצלי?!
אז מה אם אני נראה כמו רון ג'רמי?!
ענת, בכל עיר יש בחורה כמוך, אחת שכולם מזיינים אותה חוץ ממך,
אחת שנמצאת בכל מסיבה וכולם מנסים להרשים אותה ומתקשרים אליה
כל הזמן והיא צמודה לפלאפון שלה ואין דבר שהיא לא ניסתה בגלל
שהיא מאמינה בחיה ותן לחיות. אבל בבית כשהיא לבד היא בוכה לתוך
הכרית ואת יודעת למה את בוכה ענת? בגלל שאת לא מספיק בוגרת כדי
לקלוט שאת צריכה אותי בתוך החיים שלך.
ענת אני ארצח אותך.
ענת, אחרי כל מה שעשיתי בשבילך, אחרי שהקשבתי לסיפורים שלך איך
בגיל 13 חתכת את הידיים בשירותים והנהנתי בהבנה, משתדל לא לומר
לך בפנייך שכל נערה מתבגרת חותכת את עצמה מתישהו בהנחה שהיא לא
מצטרפת לנוער מר"צ וזה עדיין לא סותר. זוכרת את נעמי ענת?!
זוכרת אותה?! היא הייתה בנוער מר"צ וגם חתכה את הידיים הזונה!
ענת, ישבתי והקשבתי לסיפורים שלך על אבא שלך, הייתי רגיש
והייתי טוב, למה את לא טובה ורגישה אליי?
איך הלך הסיפור שלך על ההורים שלך? על איך הם לקחו אותך
לאמריקה כשהיית בת שש ובמטוס התעקשו שאת תשבי באמצע כדי ששניהם
יוכלו לשחק איתך בזמן הטיסה אבל בעצם שניהם התעלמו ממך כל
הזמן, אימא שלך ישבה ליד החלון ובכתה ושתתה וויסקי ואבא שלך
ישב ליד המעבר והציץ על ישבנים של דיילות בזמן שהוא מחפש תחנות
ספורט ברדיו. ממש קורע לב ענת, ממש קורע לב, גם אותי שלחו פעם
לאמריקה ענת! את יודעת את זה?! כן, שלחו אותי לחיות אצל הסבתא
הפסיכית שלי שכל לילה הייתה מספרת לי סיפורים על תאי גזים
ומשרפות וגופות בשוחות במקום לתת לי לישון ופעם אחת היא סיפרה
על ילד שרצה להיות חייל אז הוא לקח מקל וקרא לו רובה ואז כל
הילדים צחקו עליו שהוא קורא למקל שלו רובה אז הוא לקח את המקל
וירה בהם והם מתו! והייתה לנו שכנה שכל הזמן הכריחה אותי לאכול
עוגיות קינמון ואני שונא קינמון והיא התעקשה שאני אשחק בייסבול
עם הנכד המחוצ'קן שלה שהיה שומע "קניבל קורפס" כל היום ומסניף
דבק ותמיד אחרי משחקים היא הייתה מכריחה אותי לאכול חומוס
וקוסקוס שהיא קנתה במכולת היוקרתית שבעיר הסמוכה כי היא רצתה
לגרום לי להרגיש כמו בבית וזה היה ממש מגעיל אבל הייתי חייב
לאכול הכל בגלל שסבתא הכריחה אותי להיות נחמד ואז הנכד שלה היה
מרביץ לי כי בגללי הוא צריך לאכול חומוס וקוסקוס כל שבוע ואחר
כך היה מכריח אותי לשמוע אלבומים שלמים של קניבל קורפס ולהתחנן
על חיי ואחר כך כשגדלתי וחזרתי לישראל אז הוא בא לבקר אותי
בהרצליה והכריח אותי לשחק איתו בייסבול בשכונה וכולם צחקו
עלינו וקראו לי הומו ואני כל היום הכרחתי אותו ללכת למקדונלד'ס
כדי שירגיש בבית ואם הוא סירב אז הכרחתי אותו לשמוע את מתי
כספי והכנסתי לו מחבט בייסבול בראש ובעטתי לו בלוס (ענת, לוס
זה המונח המקצועי לתיאור האזור המחבר בין שק האשכים לפי הטבעת)
ואז כולם קראו לי החובט מהרצליה ורק אז זה נגמר ואת יודעת בכלל
למה שלחו אותי לסבתא המשוגעת שלי באמריקה?! בגלל שאבא שלי
העצלן שלא בישל ולא ניקה ולא כיבס ולא גיהץ והיה אמור רק
להוריד את הזבל בבית אז הוא היה כל כך עצלן שכדי לא ללכת כל
יום להוריד את הזבל מחדש אז הוא היה דוחס עם הרגל את האשפה
לתוך הפח עד שהיא הייתה מתפוצצת ורק פעם בשבוע הוא היה מפנה
מהבית שקית זבל ענקית וכבדה וככה הוא שבר את הגב שלו והיו
חייבים לשלוח אותי מהבית כי הוא לא יכול היה לזוז ואימא שלי
הייתה צריכה להשקיע את זמנה בזיונים עם השכן!
את לא ידעת את כל זה נכון?! את לא ידעת את כל זה! נכון?!
ענת אני אוהב אותך, בבקשה תאהבי אותי בחזרה, את המלכה שלי,
האלילה שלי, סוכנת הביטוח שלי שמחכה לי מעבר לפינה שאחתום על
המסמך שיציל אותי מהשחור הגדול.
ענת, עננים שחורים כיסו את השמיים ביום בו קראת לי מטורף. לו
לפחות היו גם פנייך קודרות, אך הן היו מלאות אושר, את אוהבת
לראות בי מטורף, לצחוק עלי, ללעוג לי. ענת את לא יודעת טירוף
מהו! לא את אוננת בחושך מתחת לאור של לוכד היתושים ובכית
והקשבת לדיסק ההוא של ברוס וויליס שכולם צחקו עליו ואמרו שהוא
בכלל לא זמר, אני דווקא אהבתי את הדיסק הזה ולדעתי הוא מוזיקאי
לא פחות טוב מאשר שחקן ואם היית רואה אותו שר באירוע הפתיחה של
פלנט הוליווד ששידרו בטלוויזיה בשנת 91 בכלל היית מדברת אחרת.
הוא נתן לאלבום שלו את הכותרת "מה שלא הורג אותך מחשל אותך",
שילך להזדיין! מה הוא מבין בכלל?! איך בדיוק את מחשלת אותי?!
בן זונה קירח, הוא היה מסריח בסרט הזה עם מתיו פרי ובהמשכון
שלו ובכלל מי שנכנס לתוך סדרה מפגרת כמו "חברים" אז משהו בטח
לא טוב אצלו. את תמיד הזכרת לי את ג'ניפר אניסטון, ענת, או
לפחות את הדמות שלה שם, ריקנית וקופצנית, אבל משום מה כולם
רוצים אותך, כמוני.
ענת, את טוענת שאני דומה לרון ג'רמי, אז מה רע בזה? הוא כוכב
פורנו ענת, כוכב פורנו! אז נכון שהוא לא דומה לרוקו סיפרדי
והוא לא אחד שמסובבים אחריו את הראש ברחוב אבל באלוהים ענת,
כשאני יושב כאן בחושך ומענה זבובים עירום מול המראה ואני רואה
מולי את רון ג'רמי אני מקנא באותה בחורה שתוכל יום אחד לספר
ששכבה עם מישהו שנראה כמו כוכב פורנו - כי זה אומר הכל לא?
אבל לא! את לא רואה בי גבר! רון ג'רמי לא מספיק גבר בשבילך!
ענת, כל הפרחים נבלו ביום שבו קראת לי הומו, ידעת כמה אני רגיש
לנושא ואיך שברתי כיסא על הראש של יאיר אחרי שהוא קרא לי הומו
רק בגלל שהרשיתי לגיל לנשק אותי ועשיתי ליובל ביד כי הוא
התחנן. שניהם התחננו. אז מה אם אני משקיע בלבוש שלי ובתסרוקת
שלי? ואז מה אם אני בוכה בקומדיות רומנטיות ואני אוהב את יו
גרנט? זה הופך אותי להומו? לכי להזדיין ענת, מה את מבינה בכלל,
רק בגלל שהתקשרתי אלייך באמצע הלילה כדי לספר לך שראיתי את
חיים צינוביץ' קונה בקבוק מים מינרלים במכולת את צחקת עליי
לפני כולם וקראת לי אוכל בתחת, נושך כריות, מעצב סבונים, מערבל
בטון, יושב על אסלות תפוסות, לוחץ ברקסים באור ירוק ואוהב לשחק
דמקה כי אפשר לאכול אחורה. זה מצחיק אותך ענת? אותי זה מעציב,
מעציב אותי הרוע לב שלך, הקרירות, האכזריות, האטימות. הרוע הזה
היה זורם לי לאט לאט בורידים כשהייתי שוכב בחדר חשוך חלקית,
מביט ביתושים הנשרפים באור המוות הסגול שתלוי מהתקרה, הוא קורא
להם לבוא, האור הזה, הוא קורה להם לבוא אליו ולהישרף. ענת אני
ארצח אותך, את תישרפי כמו שהם נשרפו.
ענת, את אדם רע, אבל תמיד יכול להיות רע יותר, תמיד חשבתי איזה
מסכן אורי ברבש בגלל שקוראים לו אורי ברבש אבל לפחות לא קוראים
לו אורי ברברש כי זה הרבה יותר עצוב.
ענת, הבירה תהיה חסרת טעם והביסלי יהיה יבש כמו צנון במסיבה
הבאה. הסיגריות יחנקו אותי והמוזיקה תהלום בי כפי שברוס ויליס
חבט בבחור הצהוב בסין סיטי. ענת, הכי עצוב לי זה שבעצם את לא
תיקחי את האי-מייל הזה למשטרה ולא תשלחי אף חבר או ידיד שלך
להכות אותי. את הרי לא באמת מפחדת ממני, לא משנה מה אומר את
תמשיכי לצחוק עליי, על ההומו הקטן. תראי את המכתב הזה לכולם
ותצביעו עלי ואני אשב שם מבויש ואחייך במבוכה ואניף ידי בביטול
כאומר: "הא, הבדיחה הקטנה שלי לא הצליחה כמו שתכננתי". אני לא
מהמתאבדים ענת, אני מהמתחשלים ככל הנראה. אני לא אעלם, אני
אחזור, אני אגדל אני אכסה את כל עולמך בצל ענק שיבלע אותך
ויעכל אותך ויפלוט אותך החוצה בצורה שאפילו כלב מטונף לא ימצא
בך עניין.
ענת, תאמיני או לא, תצחקי עלי כמה שתרצי, תספרי עלי בדיחות
ותלעגי לי. אבל שדבר אחד יהיה ברור: ענת, אני ארצח אותך, עם
גרזן או עם סכין מטבח או שאכריח אותך לבלוע אקונומיקה או
שאתלוש לך את הדגדגן בנשיכה או שאחדיר לך עכברוש לתחת דרך
צינור. זה לא משנה איך, משנה מתי, את תצחקי ותצחקי, אבל זה
יבוא, את תראי, אף אחד גם לא האמין שרון ג'רמי יכול להיות שחקן
פורנו אבל הוא גמר להם בפנים.
חכי לי, אני אבוא אלייך
אוהב אותך
אני
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.