יש לי רגל אחת, איזה כיף לי.
כיף לי לא בגלל הרגל האחת, אלא משום שאין לי רגל שנייה.
באופניים אני מדווש רק עם רגל אחת ושורף פחות קלוריות, אני
צורך פחות מזון, אני עושה פחות קניות, אני מבזבז פחות כסף ולכן
זה כל כך כיף.
בתקופה של שתי הרגליים הייתי עצוב כי הייתי עובד כדי להרוויח
כסף, היום זה פשוט יותר, אני יושב על סקייטבורד ברחוב עם שלט
שזה תוכנו: "אני בלי רגל, לדודה שלי קוראים לאה, יש לי שני
כלבים שאימצתי ואני אפס, בבקשה תעזרו לי."
כמובן שאני לא משכנע אף אחד. אני חוזר הביתה על הסקייטבורד
(כאשר שתי ידיי מניעות אותו) ללא שכר לעמלי, אני גם מפעיל את
שתי הידיים כך שלא חסכתי כלום בעצם, אני שורף אנרגיה במסות
אדירות, אני צורך יותר מזון, עושה יותר קניות ומבזבז יותר
כסף.
מה זה, לא כיף לי בכלל.
עני בלי רגל (או שמא בלי רגל עני...)