לישי כהן / שלא יהיה מחר |
שהלכתי בה
לא מופיעה בשום מפה
אף אחד לא מכוון אותי
אל המקום שאותו אני מחפש
יכול להיות בעצם
שהמסע הזה יוביל אותי
אל תוך התהום ללא תחתית
קצה העולם, סוף החבית
אבל זה בכלל לא משנה
כי כמו כל טיול ארוך
שמתחיל ואינו נגמר לעולם
יש מי שילך איתך
להזכיר לך שאתה לא לבד
ולא תהיה אף פעם
"אל חשש", מחייכת אלי הנהגת
"הסעתי כבר הרבה, אני הכי טובה שתראה"
ולכן אני נשען אחורה
מניח את ראשי על הכר
ולא אכפת לי, אפילו לא קצת
שלא יהיה מחר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|