ריח ירוק
עם הזמן
אני רואה שאנחנו
היינו יותר משניים.
אני רואה את העיניים
השואלות של הילדים שלמדו לאהוב
את הגבות הסוערות של הדוד שלך
כשעיניו נבוכות מולי האוהבת, המצפה.
שפם לבן ורך שואל באלם, איפה?
אני שומעת את געגועי הבוטנים המתוקים
מריחה את עוגת השבת
ואת קולן של קופסאות הפלסטיק שלי
נפקחות בעמק שפעם היה
תפארת כלניות ולימונים
פקאנים שמנים ופומלות
וריח ירוק
של הילדות
שהייתה
שלך
אפריל 2005
גרגרי חיטה
הגעגועים נובטים בי
כשהשדות הגדולים של החיטה
מזדקפים מולי בגאוות שיבולים
ואני מולם כמשה וקמלה
מרגישה את גרגרי
החיטה של
מעוז
נשברים בשיני הצוחקות
בקיץ שעבר
איתך
אפריל 2005 | 