|
בלי תנועה של רגש
ובהיעדר פעימה
הן מסתתרות בגבעולן
ובלי כל הגיון
היופי מתרפק על רוגע
קרני אור מתנפצות.
כסוד אשר מופק לפתע
גל של סנוור מתפשט
מתוך האגרטל.
טיפות הטל מפלילות
דמעות שהזדקרו לפתע
באפלת החדר. |
|
משפט אחרון לפני
המוות:
"אני לא עגבניה,
תוריד את
הסכין"
זהו, גמרתי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.