בכביש ישר
שכל החומות נכבשו
בידי אלה שדורשים לשחרר את החיים
רק אתם שקטים
היא מביטה במראה
מזיזה שערה מפניה
ואתה מביט בשמשה
כמה רחוק הייתה רוצה להיות עכשיו
איפה שאי אפשר לגעת בך
לפעמים אתה מרגיש שעברתם אלפי מיילים
ועדיין אתה לא מצליח להבין
אתה החיוך שלה
היא מדליקה סיגריה
ואתה פותח חלון
ברדיו שיר חדש מתנגן
תראה את הקמטים, תראה את השיער שיבה
איפה המרחק שעברת?
לנמה הוא לא השאיר לך משהו
שתדע, זה לא היה חלום
כן, אתה היית חי פעם
ואחר כך, אתה לא זור
היא מזיזה את המראה
אחר כך את הכיסא
מה עובר לה בראש?
מתי היא תבקש ממך לנסוע לאט יותר
שנים אתה חולף לידה בבוקר
והיא אומרת לך בוקר טוב
ואז אתם נפגשים בערב
וסיפרו לך, שבאמצע יש חיים
נסיעות לחו"ל, בתי קפה, מסעדות פושטות
ועיתונים של יום שישי זורקים
אתה יודע שהיא אוהבת שהם בערמה אחת
אבל לא אכפת לך שהיא תצעק
גם אתה מדי פעם משחרר צעקה
אולי זה יזכיר לך תמונה של ילד קטן
שמבקש שישימו לב שהוא קיים
ואתה מנגב את הזיעה מפניך
היא מכבה את הסיגריה
ומעבירה תחנה ברדיו
ומספרת לך, שבשישי אתם אצל הילדים
ואז מספרת, שטוב להם
ואתה מנסה להיזכר
מתי הכרת אותם באמת
ומתי חלפה בראשך המחשבה
שאין לך זה כיון אמיתי
רצית סירה, לעבור לכפר
אולי להתחיל ללכת
והיא יום אחד תפגוש אותך בקצה הרחוב
השתיקות האלה חייבות לומר משהו, אתה אומר לעצמך
ואז מחייך
ברמזור אור אדום, והיא מבקשת שתירגע ואל תחצה ראשון
ככה זה, בנסיעות קצרות אתה מבין
שאהבות לא יכולות להימשך לנצח
בשלב מסוים, אתה מבין שאתה לא מכיר את האדם הזה
שחי לצידך
ואולי בגלל זה, אתה לא מכיר אותה
רק את הפנים, רק את הקול, ומה הקשר ביניהם?
בסוף היום זה תמיד מסתבך יותר
אז אולי בחדר השינה, שאתה תשאל את עצמך
לצד מי אתה ישן, ומה היא עושה שם
אז תרדם, הכל יהיה מוכר
דירה חדשה, ילד קטן, כל הסיבוב מהתחלה