זאת כנראה הייתה הפעם היחידה שהלכתי תוך כדי שינה אבל בפעם
הזאת הצלחתי להרשים אפילו את עצמי. הייתי כבן 9 שקרה לי המקרה
המוזר הזה. כשהתעוררתי זכרתי במעומעם ביותר את הלילה אבל אימי
דאגה למלא את הפרטים החסרים.
הכל התחיל ב-11 בערב כשאימי וסבתי שישבו בסלון הבחינו בצל
מוזר שהגיח מהחדר שלי במהירות הבזק חלף על פניהן ונכנס למרפסת
השירות. רעש התחיל לעלות מהמרפסת, כעבור מספר שניות יצאתי
מהמרפסת בעודי ישן לגמרי אך עיני פקוחות לחלוטין. לאפי, אוזניי
ואף לגבותיי הוצמדו אטבי כביסה ענקיים.
-מארק?! מה קרה לך? אתה בסדר?
כמובן שלא עניתי לשאלות הטיפשיות הללו ששאלה אימי וניגשתי אל
הטלויזיה בהיתי במסך השחור מספר דקות ואז והודעתי לאימי שצבי
הנינג'ה יכולים בקלות לכסח את חברי הרובוטריקים כי ספלינטר הוא
עכבר חכם. אימי קיבלה את ההודעה בהבנה.
משם המשכתי אל חדר האמבטיה הפעם אימי וסבתי החליטו להצטרף
לטיול הלילי שלי ועקבו אחרי. כשהם הגיעו לחדר האמבטיה התגלה
אליהם שיא טקס הפולחן שלי הם ראו אותי עומד ליד האמבטיה ופשוט
משתין לתוכה.
אימי החליפה מבטים עם סבתי ושאלה "מארק מה לעזאזל אתה עושה?!"

פה באה כנראה נקודת השבירה שלי והחלטתי לשים לשאלות האינסופיות
והטיפשיות האלו סוף.
"אל תדאגי, אני יודע בדיוק מה אני עושה" צעקתי לעברה.
כאן תם הטקס וחזרתי אל המיטה תוך כדי הורדת כל האטבים שעדייו
היו תלויים על פניי. לא חזרתי עוד להלך תוך כדי שינה...וטוב
שכך!