ילדה מדליקה, אין מה להגיד. כל-כך מדליקה! תמיד ראשונה.
איך שהאור של כולם נדלק כשהיא בסביבה, מתהלכת לבדה במסדרון של
השכבה; כמו מלכה.

והיא- מיישירה מבטים, לא מפחדת! ואף אחד לא מסתכל לה בעיניים;
כמו מלכה, המדליקה.

וכשהיא מגיעה בבוקר יש שקט, דממה. יראת כבוד אם תרצו, זו
המילה. בכיתה היא מתהלכת, גוו זקוף. מאף אחד לא מפחדת, לא עושה
פרצוף. היא לא מתקפלת, בגאווה היא מחייכת. יש לה את התואר, על
כו-לם היא דורכת.

בסבלנות היא מחכה, עוד מעט כולם יגיעו.
ככה זה כשאת ראשונה מגיעה, ומדליקה בכל בוקר את האור,
במסדרון של השכבה.