מיכל וילני / רגע של אופטימיות |
ואתה עובר בראשי
שוב געגוע נוגע בי
איך הכל התחיל
זכרונות... זה מה שנשאר ממך
ואתה עזבת
שמיים שחורים ורק כוכבים מנצנצים
ואני ביבשת רחוקה... שבורה
מתגעגעת למשהו שכבר לא קיים
ואתה מצאת מישהי אחרת
אני לא מאשימה אותך
אבל לך תבין אותי
קרועה מבפנים ומנסה לשמוח לעד
ועוד יום נוסף יזרח על פניי
ומחר אסתכל על הכל אחרת
רגועה, עם חיוך על הפנים
מחייכת לעולם...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|