כל מה שאני רוצה לעשות עכשיו אהובי
זה לנשק אותך,
כשפתיך כה כחולות וקרירות,
שחום גופך נמוך,
וליבך אינו פועם.
שראשך טמון מתחת לעשרות פרחים.
ונשמתך, במקום רחוק,
אינני יודעת היכן,
וגם לא בטוח שאדע...
אתה שוכב פה לידי כל כך קרוב אבל כל כך רחוק..
איני יכולה לראותך,
ואולי לעולם לא אראה ...
אתה ישן שינה עמוקה ,ומתוקה
אתה אף פעם יותר לא תתעורר...
ואני, כאן, יושבת לבד וחושבת עליך.
ולעולם לא אשכח אותך..
אני כבר לא יכולה ללטף אותך, ומי יודע אם אי פעם אוכל..
אתה, שהתחלת את שינת המלאכים שלך שאף פעם לא תיגמר...
ואני, כאן, כמו שהייתי תמיד, נשארת...
אז תישן אהובי
תישן את שנתך...
כנראה שעכשיו הגיע זמנך...!
