היא ישבה לה בחדר בין כל הזכוכיות וחשבה על מה שעשתה, ועל איך
זה קרה, ומה היא תעשה עכשיו.
הדפיקות על הדלת התגברו והקולות בחוץ רק התחזקו אבל היא לא
שמעה אותם. היא הייתה בעולם אחר אולי אפילו ביקום אחר. ממולה
היא ראתה את השתקפותה בזכוכיות המפוזרות ואיך זה מעוות אותה
בדיוק כמו שהיא תיארה את עצמה מבפנים. היא קמה ושמה דיסק של
אביב גפן במערכת, התיישבה על המיטה והקשיבה.
היא תמיד חשבה שאביב הוא "המשיח" או משהו כזה, היא הייתה
אובססיבית כלפיו ובכל פעם שהיא וחברים שלה עישנו היא דמיינה את
עצמה ואותו שוכבים נטופי זיעה.
היא בחיים לא חשבה שרק בגלל שהוא לא ענה לה למכתב אחד היא תעשה
את מה שעשתה...
היא החליטה שהיא שמה סוף להכל ולקחה זכוכית ביד ודקה אחרי היא
כבר ריחפה לה בעולם שהיא תמיד דמיינה לעצמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.