הוא מקיץ מסיוט אל עוד בוקר של קור
החלון משקף מבחוץ אין עוד אור,
מתלבש ויוצא לא נושק לאישה
גם היום לא לקח רגשות ותחושה,

על הכביש העייף הוא נוסע מהר
שהבוס לא יכעס ושלא יאחר,
את שמחת החיים הוא שכח בילדות
אם חיוך של סיפוק ועם רוח השטות.

כל הטוב שעבר לא תפגוש בו יותר
את יום ההולדת של הילד תדחה ליום אחר,
אתה ניזון משגרת היאוש הקבועה
בבורסה לא קונים... מניות של תקווה.

חליפה חדשה, מחלקה ראשונה,
ישיבת מנהל, עוד כדור הרגעה,
הילדה מטלפנת, שכחת אותה,
לא נורא כשתחזור, קנה גם לה מתנה.

כל הטוב שעבר לא תפגוש בו יותר
את יום ההולדת של הילד תדחה ליום אחר,
אתה ניזון משגרת היאוש הקבועה
בבורסה לא קונים... מניות של תקווה.

בכל יום שעובר זה יותר מתגבר הוא בכלל לא זוכר על מה הוא
מוותר.