שלושה דברים. שלושה זה מה שצריך לספק, אחרת זה לא יהיה
טיפולוגי! והרי רצוי ומומלץ שברכת האל תונח על יצירה זו. אחרת
זה יהיה סתם חבל.

עצב.

אתן אתן בה במראתי מבט חטוף
ואכסה אותה מיד
אחרת, ידידיי, אשאר עמה לבד.
והיא צולפת על פנים ומראה את הכתמים
וכאבים
ופרצופים מבעיתים
כולם חיים באולפן הגדול הזה
שקוראים לו מדינה.
כשבעצם כל הזמן יש מצלמות נסתרות...
מצלמות.
גנבת?
שדדת?
פגעת?
שכחת?

עוד תזכור...

ועשית דבר נכון אחד, אחד יחיד ומיוחד, וטפחת לעצמך על השכם.
בכית, ייבשת, שוב ירדו עוד קצת נוזלים. עבר? לא, עוד לא נגמר.
כי דבר נכון ואמיתי אחד, אחד יחיד ומיוחד, הוא דבר שגוי כלפי
כל השאר, וזה אתה או הם, שדה קרב... ברח, או תתמודד. תתמודד?
תכאב. התמודד, אלה החיים, אלה.


כוח.

שריטה קטנה שרוחבה ואורכה
מצחיקים כל פיזיקאי או מדען מטורלל.
הם שכחו לבדוק את העומק,
אך עומק ונפח הם גורמים קריטיים -
איך יכולתם? איך יכולתם לשכוח לבדוק?
כשילדה בודדה יושבת בפינה
נראית חזקה
ולמעשה חלשה
צריכה נחמה
חיבוק, מילה.

חוסר נתינה...
נתנו לה את החוזק. מעתה, שלום ילדה קטנה.
שלום, מדענים, פיזיקאים מדופלמים.
שלום, כתפיים עליהן נשענים.
נגמר עידן קודם,
הגיע עידן הכוח.
עכשיו אתם לבד, היא ביחד, אתם - לבד.


אהבה.

"חה חה חה", צחק האיש המכוער
"וכי מדוע חושב אתה שתמצא לך אוצר
בין פחי זבל שמכונים ציפיות,
שפנפנים ודשא, צמחיה ואורות?"

עיניים הם הראי לנשמה,
ופתאום גילית שגם הפה,
האף, הלחי,
היד,
פעימות של לב,
דופק בצוואר,
נגיעה בברך
הנה אוצר.

מוזרה קצת, ואולי אפילו הרבה. מאושרת, מחושלת, מה זה משנה? הכל
אותו דבר.
אני רק מחכה להרפתקה הבאה, יש מספרים טיפולוגיים גדולים משלוש.