גלי שטיין / פרפרים |
מפיהם יוצאות שפיריות צבעוניות אך אין ביכולתי לתפוס אותן.
החיים ממשיכים, ממשיכים ולא משתנים
בטני מתהפכת, בוקעים בתוכי פרפרים
ברצוני להפר כל כלל שקיים, תשוקתי בוערת
חודשים עוברים בבטני אני נושאת ילד
הוא כבר גדל, חיי נמוגים
רציתי רק שלווה, איכן אתה אלוהים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|