דבר ראשון, החיים הפסיקו שם
דבר שני, חלקם מוחרמים.
לאחר מכן יוצא דב הנמלים וכותב
("מי שפך חלב לתוך ורידי עיניי הלבנים?")
דברי מלמלה מהפנטים
אני נמצאת שם (חלקם באים איתי)
ואני לא יכולה לדעת.

בין פיסות הגשם יש דם
וידע. שניהם זורמים מעליי ומתחתיי
והמתכונת הידועה הזו מותירה עקבותיה -
שחור ולבן
מי יודע

אלך ואבוא ושק של רצון
מהבהב
ינוח על כתפיי
מנוחה. אחרונה.
לדעת הדברים העתידים לפקוד
את ביתנו
הנחבא
באפלולית הנסתרת של המאורה.