כשכל מה שנשאר מתקופות אינטנסיביות
זה שם כינוי או שניים ומחשבות מאסיביות
אתה במבט פשוט של אז והיום כותב לי
ופתאום הכל מוכר, צללים שלא אורבים לי.

גיטרות עוד מתנגנות לכולם בלבבות
התבגרות שלמה שקדה קידה לצד אכזבות
אתה במבט יפה של אז והיום מראה לי
איך שעוד הכל מוכר, אנשים שסולחים לי.

"בואי, בואי", כך אמרו לי כבר שנים
ואולי השארתי מאחור כמה דברים טובים
אבל צללים הם רק בולעים ועצובים
כשחיוך שלך מזכיר לי בין לבין את החיים.

חוסר ודאות במשך שנים יפהפיות
וצליל אחד בשקט, וילדים ונדנדות
אתה במבט אהוב של אז ומחר חולם לי
אז זה טוב שלא מוכר, אהבות שעוד יהיו לי.





18.3.2005