מי אתה שתכתיב לי איך לחיות?
אני אשבור את המיתוס המפוקפק הזה,
לא ארדוף אחר תחנות רוח דוממות,
לא אפול שיכור מאכזבה ואתבזה,

לבטח יש דרך אחרת,
מזו שבה הכול הולכים,
אם לא, אני אסלול אותה לבד,
גם אם ייקח אלפי שנים,

אתה צוחק עלי, נכון?
זו סתם בדיחה קצת מעוותת,
לא יכול להיות שאין טיפה מעבר,
למציאות התסריט, שפה מוכתבת,

לא, לא אסכים, לריק-
כך לאכל את ימי עד כלות,
אני אמצע תשובה, והיא תספיק,
לפצוח במחול הנשמות המשוחררות,

לנתץ את מקדשי הסתם,
לחיות בשביל לחיות ולא לכסף סרק,
להקשיב לכל זריחה של שמש, על פני העולם,
להתרגש בכל שקיעה שבמרחק,

רוצה להיות שם, בנקודת האל-חזור,
כשאלוהים ישאל: "בן אדם, המצאת את התכלית?"
אני? אני שברתי את הגלגל הזה, האפור,
אני חייתי את חיי ולא את התסריט.