מורן קפר / טביעה |
שקט. דממה.
חול לבן, מים צלולים כקריסטל,
כמה שחפים עפים מעל
ושקט. דממה.
פושטת שמלתה הלבנה שעד עכשיו התנופפה ברוח הקלילה.
ערומה. נקייה.
מפזרת שיערה בזהירות.
השמש עוטפת כל חלק מגופה הערום
והיא
באיטיות רבה
בצעדים קטנים,
פונה אל הים.
המים נוגעים נגיעה קלה באצבעות רגליה
והיא,
צועדת
אט אט
אל תוך הים.
גופה מתעטף במים השקטים,
כל חלק מגופה חש בדקירות קטנות של קור וחום
ברגליה,
בבטנה,
בחזה,
בצווארה
בראשה
בשערה.
נושמת עוד נשימה אחת אחרונה
עד לטביעה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|