|
גפן, ממצרים תסיע
ותשרש בי שרשיך
למלא לנו הארץ, אשכול
ענביה ומתק יינה ישכר
בלילות
גם כפות התמר שלשפת
היאור, שלח על פני
מים לטעת אל שפך
נהר החלב היורד
מעורק ההר לצל
הגבעות כדבש
הניגר על שפתים.
באהבה לגפן כמעט בת שנה ולאבא שלה
http://stage.co.il/Stories/450118 |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-זהו, כי אמא
שלי חשדה כבר
מזמן.
אפרוח ורוד,
מאז ולתמיד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.