|
אני כל הזמן חולם במקום לחיות
הלוואי ורק יכולתי לישון עוד שתי דקות
כי המציאות שלי דומה קצת לקופסא
יש לי קצת פתחי איוורור ואין לי דרך יציאה
אני כל הזמן חולם במקום לחיות
כי בחלום אני נלחם לחופש ולא למלחמות
הלוואי ורק הייתי מקבל קצת הכוונה
האם הדרך שבחרתי היא הדרך הנכונה
אבל בראש שלי בלילה אני מתמסר לחלומות
כמו רובין הוד או פיטר פן אני נלחם במפלצות
מופיע מול קהל ענק ומתנשק עם נסיכות
ובסוף חולם שאני ואת נועדנו להיות
אז אני כל הזמן חולם במקום לחיות
ואפילו לא לרגע אני אביר של אגדות
כי לפעמים אני מרגיש שאני חי בתוך קופסא
יש לי שתי פתחי איוורור ואין לי דרך יציאה. |
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.