אתה רוצה לדעת הכל בעולם.
קשה לחיות עם אחד כזה כי זה גורם לחשוב לעומק על דברים
שפוגעים. ונכון, באיזו אפשרות נבחר? מהי האמת כאן?
זו הכואבת יותר.
אנחנו לעולם לא יודעים מה נכון, לא לבטח, וכאשר סוגרים עיניים
סימני השאלה עודם מתמוססים באישונים, מגיעים לישות וצובטים,
ממשיכים לחקור עמוק-עמוק. זה מזכיר לי תקופות של עבר צלול
ורחוק, כששכבתי במיטה ועקבתי אחרי הצלליות על הקירות, ואיך
האור עובר לתקרה ומתפוגג, נעלם.
ממה מגיע האור?
ואיזו מכונית נסעה בדיוק עכשיו, ולאן?
לאט לאט אנחנו הופכים למבוגרים ויודעים הרבה דברים. זה מה
שעצוב לפעמים.
אבל הגשם עדיין יפה בעיניך, והים עודנו אינסופי, וזה מה שהכי
חשוב.

זה חשוב מכל דבר שיכלתי אי פעם לדעת עליך.