התעוררתי לי בבוקר, כשאני שומע את קול צלילי באך ברקע של המחשב
שלי. החלטתי ללבוש היום, את חולצת הפסים החדשה שאמא קנתה לי,
עם השלייקס, ואת מכנסי הכותנה שסבתא תפרה לי.
ציחצחתי לי שיניים בעזרת המברשת החשמלית שלי, והרכבתי את
משקפיי. ירדתי למטה, למקרר, פתחתי אותו וריח גבינת העיזים
שקניתי אתמול בלילה, הציף אותי בהרגשה טובה ומעירה.
החלטתי להשאיר את גבינת העיזים לערב, ובמקום זה הוצאתי את
גבינת הצ'דר.
לאחר הארוחה, החלטתי לשבת לקרוא ספר, אך לאחר זמן מה השתעממתי
והחלטתי לפתוח בערוץ 8.
התיישבתי לי לראות תוכנית מעניינת על התבקעות האטום, ועל איך
ש-X כפול האלקטרון של N לא שווה לערך של פאי בשלישית, אבל
למעשה הערך של פאי בשנייה, כופל את עצמו בריבוע של עצמו וכך O2
שווה ל-Br, בקיצור מעניין מאוד.
אחרי כן, החלטתי מתוך כיף לפתור את שיעורי הבית שלי, אך לאחר
שפתרתי אותם, השתעממתי אז גם למדתי למבחן של עוד חודש וקצת
התחלתי ללמוד לבגרות של סוף השנה.
הגיע הצהריים ואמא בדיוק הכינה לי את הדבר הכי אהוב עליי, סלט
כרוב עם ברוקולי, בצירוף של טופו. יאמי.
אחר הצהריים נסענו ביחד אמא ואני לאופטומטריסט, כדי לקנות לי
שרשרת חדשה למשקפיים, אבא אמר שאני אקנה לי לכבוד החופש,
משקפיים חדשות. נכנסתי לחנות ופתאום ראיתי אותם, המשקפיים
המושלמות, גדולות עגולות בצבע אדום עם צהוב.אמרתי לאמא שזה מה
שאני רוצה, והיא קנתה לי אותם.
כל כך כיף לי  D: .
אמא נאלצה ללכת למספרה, אז אני יצאתי לי הביתה, בדרך ראיתי כמה
ילדות מהשכבה שלי ועשיתי להם שלום, הן היו בקצה הרחוב, כנראה
שהם לא ראו אותי, כי הם לא עשו שלום בחזרה, לא נורא.
בדרך הביתה, פגשתי כמה ילדים בני 14, הם צחקו עליי ונורא
נעלבתי :-( . הגעתי הביתה והתחברתי לאייסיקיו שלי, ראיתי
ילדה שאני מכיר במצב Online, אך ברגע ששלחתי לה הודעה היא הפכה
למצב n/a, כנראה שהיא הייתה צריכה ללכת לאנשהו. גם כל הילדים
האחרים ברשימה שלי הם במצב Away, כל יום אני שולח להם הודעה,
אך הם לא עונים, כנראה שהם עסוקים.
בערב, סוף סוף הגיע הזמן וישבתי ואכלתי לי את גבינת העיזים,
טעם נפלא.

לבסוף הגיע השעה 20:30, כבר היה חצי שעה מאוחר מהזמן של השינה,
אני כבר סחוט לכן שיהיה לכולכם לילה טוב,

ממני אור.