בצד עומדת לה נערה
מחכה שיבוא וימחה את הדמעה
אין מילים לתאר צערה
שקרא לה ליבו ואותו לא שמעה
היא טועה, היא פוחדת
לאן תפנה, לאן תלך, כולה שלך
היא פוחדת, פוחדת ממך
אל תבכי את חזקה
אל תראי סימני שבירה
אל תבכי פרח יפה
כי הדמעות זולגות והפרח צמא.
שוב חוזר הדבר הנורא
הנה נראים סימני השבירה
העיניים נוגות והפה מחייך
מה לא תעשה?
רק את העצב לטייח
ופתאום היא שונאת
לא רואה יותר כלום
אין יותר טוב
הכל שחור, טשטוש כבד
וזהו הכל נגמר.
21.2.05 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.