הייתה ילדה תלויה על עץ בחצר.
ואני שכבתי מתחתיו ואכלתי תפוחים.
מדי פעם טפטפה על הדשא טיפת דם.
ואני שרקתי להנאתי.
אני לא יודע מי תלה אותה שם, מאוד אכפת לי, אבל לא עד כדי
שאשאל.
אני גם לא יודע למה.
השמש קפחה ונהיה לי קצת חם, החלטתי לזוז קצת.
בזמן שיתושי ענק קדחו לי בראש, חשבתי קצת על הילדה.
עצרתי עובר אורח ושאלתי אותו אם הוא יודע משהו בדבר ילדה, והוא
ענה לי בקול של זקן "הילדה תלויה כבר שנים על העץ, ייתכן שאתה
תלית אותה."
ניסיתי לעשות סיאנס וזה לא עבד, גם שאלתי רבנים, כמרים ושיחים,
והם לא הבינו. הם טענו שכל הילדות שמחות ואינן נוהגות להיות
תלויות על עצים. ת'אמת, גם אני חשבתי ככה עד שהצטיירה בראשי על
ידי העיניים המראה של הילדה עם החבל על צווארה תלויה על עץ.
הילדה הייתה עירומה, והיא הייתה ממש ילדה! איך דבר כזה יכול
לקרות?!
לילה אחד, כשהשתכרתי, הייתי די מבואס; אין לי חברים טובים, גם
לא חברה, לא עבודה וההורים לא ממש מחבבים אותי; חיפשתי ילדה,
צעקתי בקול, "אולי מישהו פה ראה ילדה קטנה שלא תלויה על עץ?"
כל אחד מהאנשים שהיו ברחוב הראו לי ילדות קטנות ועצים תואמים.
אמרו לי שאני לא אצטרך את העצים, ואף אחד לא יודע לשם מה הם
שם. אני ידעתי.
ילדה קטנה הלכה ברחוב בסביבות 7 בבוקר, הייתי גמור אבל הייתי
חייב.
תפסתי את הילדה הקטנה ופתחתי אותה לעיני כל הרחוב.
אחר כך רצחתי אותה ותליתי אותה על העץ הקרוב. ואז קלטתי: אנחנו
רוצחים ילדות!