שיר זה נכתב כמחאה למצב אליו מגלגלים אותנו הפוליטיקאים
המושחתים ששקר, שומן וגועל זב מהם מכל איבר באין מעצור.

כאן קול השקר, לאנשים דפוקים.
בארץ שאין בה דרך-ארץ.
יש אלוהים, עוזר בעסקים,
חשבון הבנק טופח,
טופח לו במרץ.
עוסקים במלאכת קודש,
עושקים כל החודש.
רוכבים על גבנו,
אוכלים את לחמנו.
השחיתות בשלטון עם שומן שניגר,
והאיש הקטן שהולך ונגמר.
בספרי הקודש צועק הנביא,
מיכה זה שמו-ואת דברו נביא.
''שמעו נא זאת ראשי בית ישראל
המתעבים משפט ויושר יעקשו.
בשוחד ישפטו-על אדוני ישענו,
אדוני בקרבנו-רעה לא תבואנו.''

כמה חנטריש מוכרים לנו,
כמה חרתה נוכל לאכול.
עוד ועוד לוקחים משלנו,
האיש הקטן מאבד את הכל.