"מה שלומך? תיק תיק תיק
אני בסדר, ומה שלומך?
תיק תיק תיק תיק תיק
אה בסדר, אני בסדר, יום שגרתי, את יודעת.
שום דבר מרגש, אה?
לא, תיק תיק תיק סתם יום שגרתי.
תיק תיק תיק תיק תיק
אז לילה תיק תיק תיק טוב.
(ולא הספקתי להשחיל מילה מלבד...)
לילה טוב מתוק.
תיק תיק
ביי."

תקתוקי מקלדת דיסקרטיים
צופנים בשיחתנו הלקונית
את רעלו של הבוז
את צליליו הצורמים של העלבון
תיקתוקי המקשים הנושאים את המילים שלך הלאה ממני,
המרטשים את הקשב שלך אלי, לטובת אחרים ברשת העולמית,
אינם אלא הבטחה שלך בתקתוקית
לתקתק אותי מחייך
באצבעות קלות.
תיק תיק
ת י ק

אפריל 2005